Linguistic reflections on my son’s first haircut
(Hebrew follows)
By the time Ben Moses, my firstborn, was only 1-year-old, he already had a ponytail. Like me, he has thick hair that grows fast. And indeed, from his first birthday onwards, we started getting comments and questions: "It's getting in his eyes!", "It’s uncomfortable," "He’ll get lice," and of course, the: "When is he getting aTisporet (haircut)?" (For those who don't know the Israeli reference, I highly recommend listening to the legendary song "מי שמביט בי מאחור" from the iconic children's album The 16th Sheep):
I stood my ground. I gave all the nudniks the same answer over and over again: he will get a haircut when he wants to. At three years and two months old, as if he instinctively knew the Jewish tradition of Chalaka (the traditional first haircut at age three), Ben asked for a haircut. "I want short hair," he told us, and we could see in his eyes that he truly meant it. That same week Guy, his father, took the scissors and cut his hair. Before our very eyes, our toddler transformed into a mature, beautiful boy
The root of the Hebrew verb "To get a haircut"—Lihistaper (להסתפר)—is S-P-R (ס.פ.ר), and it is a very special root. In Hebrew, it carries three different meanings that are historically unrelated. The first relates to storytelling: Sefer (book), Sifrut (literature), and Sipur (story). The second relates to numbers and counting: Mispar (number) and Sfira (counting). The third is, of course, the haircut: cutting, shearing, and trimming hair or wool.
These three meanings are supposedly completely separate. But with deeper, perhaps even poetic thought, I find threads connecting them. Growing hair marks the passing of time; it counts the days and years going by. A haircut tells a new story about the child, man, or woman who suddenly appear fresh and renewed. Sometimes, the wisdom of the Hebrew language lies exactly in these places —where we find beauty and parallels in the connection between words and their meanings.
Another interesting linguistic phenomenon in the verb Lihistaper, which belongs to the Hitpa'el structure, is Metathesis (shifting of letters). According to the standard rules, we would expect the form Hitsaper (התספר). However, because it is phonetically difficult to pronounce the "T" (ת) before the "S" (ס), they switch places to become Lihistaper (להסתפר).
The Hitpa'el structure is reflexive, meaning it often describes an action one performs on oneself regularly, like Hitlabesh (got dressed) or Hitkaleakh (took a shower). In the case of Lihistaper, it describes a situation where a person either cuts their own hair or, as is usually the case, causes someone else (the barber, or Sapar) to do it for them.
To wrap things up, here is a video of Ben saying goodbye to his long hair.
Titchadesh, my boy!
מחשבות בלשניות בעקבות התספורת הראשונה של הבן שלי
כבר בגיל שנה לבן מוזס, בכורי, היה קוקו בשיער. כמוני, יש לו שיער מלא שאורך מהר. ואכן, כבר מיום הולדת שנה, התחלנו לקבל תגובות ושאלות לגבי השיער לו: "זה מפריע לו בעיניים!" "זה לא נוח", "יהיו לו כינים", וגולת הכותרת כמובן - "מתי תספורת?" (ולמי שלא מכירה את הרפרנס, ממליצה להאזין לשיר האגדי "מי שמביט בי מאחור" מתוך אלבום הילדים האיקוני "הכבש ה-16").
עמדתי על דעתי ועניתי לכל המרגיזים פעם אחר פעם את אותה התשובה: הוא יסתפר כשהוא ירצה. בגיל שלוש וחודשיים, כאילו הוא מכיר את המסורת היהודית של "חלאקה", בן ביקש להסתפר. "אני רוצה שיער קצר" הוא אמר לנו, וראינו בעיניים שלו שהוא מתכוון לזה באמת. עוד באותו השבוע גיא, אבא שלו, גזר לו את השיער עם מספריים והפעוט הפך לנגד עינינו לילד בוגר ויפה עיניים.
השורש של הפועל "להסתפר" בעברית הוא ס.פ.ר, שורש מיוחד מאוד. בשפה העברית יש לו שלוש משמעויות שונות ונפרדות לחלוטין, כלומר, שאינן קשורות היסטורית זו לזו. המשמעות הראשונה קשורה לסיפור: ספר, ספרות, סופרים, סיפור שבע"פ. המשמעות השנייה קשורה למספרים ומנייה: מספר, ספירה, גם בהקשר חשבוני וגם בהקשר של מדידת זמן. המשמעות השלישית היא של תספורת: גזירה, גזיזה וחיתוך, תספורת של שיער או גז צמר של צאן. לכאורה, שלושת המשמעויות הן נפרדות לחלוטין אבל במחשבה מעמיקה, פואטית אפילו, אני מוצאת חוטים של קשרים ביניהן. השיער המתארך מסמן לנו את הזמן שעובר, מונה את מספר הימים, השנים שחולפות. התספורת מספרת לנו סיפור חדש על הילד, הגבר או האישה שפתאום נראים חדשים, רעננים. לפעמים, החכמה שבשפה העברית טמונה בדיוק במקומות האלו, כשאפשר למצוא הקבלות ויופי בקשר שבין מילים ומשמעויות.
תופעה לשונית מעניינת נוספת בשורש "להסתפר", ששייך לבניין התפעל, היא שיכול עיצורים. לפי חוקי הבניין, היינו מצפים לצורה הִתְסַפֵּר. מכיוון שקשה להגות "ת" לפני "ס" (אות שתוקה), הן מחליפות מקום ביניהן והופכות ל-הִסְתַּפֵּר. בניין התפעל הוא בניין רפלקסיבי, כלומר משמש פעמים רבות לציון פעולה חוזרת: אדם שעושה פעולה על עצמו, כמו "התלבש" או "התקלח". בפועל להסתפר, המשמעות מציינת מצב שבו האדם גוזר את שערותיו בעצמו, או, כפי שקורה ברוב המקרים, גורם לכך שמישהו אחר (הספר) יגזור אותן עבורו.
לסיום, הנה סרטון של בן נפרד מהשיערות שלו. תתחדש, ילד!
